- מְלִילָה
- מְלִילָהf. (b. h.; מָלַל I) ripe ear, esp. parched ear.Pl. מְלִילוֹת. Maasr. IV, 5 המולל מ׳ he who rubs parched ears; Tosef.Bets.I, 20. Tosef.Ter.III, XVIII., הכניס שובלין … לעשותן מ׳ if one brought ears to his house with the intention of parching them.Y.Pes.III, beg.29d, v. עָמִיל. Pesik. R. s. 43, a. e., v. קָמָה; a. fr.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
